<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת בחוקותי</h1>
<h2>דף ט.</h2>
[לבבם הערל]. ולכך ע' של הערל הפוכה וכמין ז' כתובה, ללמד כי כל ההולך אחר עינו ואחר יצר הרע שיש לו ז' שמות נופל בז' מדורות של גיהנם. והתורה שיש בה ז' חומשים, והתפילה הבאה מן הפה שהוא שער שלישי, מצילין אותן מהם. וכן הנותן צדקה לעני שיש לו ז' שמות. ולכך נרמז באל"ף בי"ת סמך עי"ן, כלומר סמי עיניך להסתכל בדבר מגונה. ויהיה ירא מן ז' שבתוך העין, כלומר מן ז' מדורות של גיהנם. פ"ף צ"ץ, כלומר פתח פיך וצדק עליך דין צדיקו של עולם שהוא אמת שהוא עושה צדקות לכל בריותיו, שנתן להם דעת חכמה בינה פתחון פה מענה לשון, שאם לא היה לו פתחון פה ומענה לשון אין כל העולם יכול להתקים אפילו שעה אחת, ולהנצל מז' שמות של יצר הרע ומז' מדורות של גיהנם. למה הפסיק וזכרתי ולא המתין עד סוף הפרשה, לפי מתחלה לא תמה זכות אבות אז הבטיחם בזכות אבות וזכרתי, אבל לבסוף תמה זכות אבות אע"פ כן הבטיחם, וזהו שאמר הכתוב ואף גם זא"ת זכות אבות תמה. שמעתי מה"ר מרדכי ב"ר שבתי.
<h2>דף עה.</h2>
ופניתי אליכם [ויקרא כ"ו]. בטובה. והפרתי אתכם. בפריה ורביה. והרביתי אתכם. בקומה זקופה. והקימותי את בריתי אתכם. ולא כברית הראשונים אשר הפרתם אותה שנאמר (ירמי' ל"א ל"ב) אשר המה הפרו את בריתי, אלא ברית חדשה אשר לא תופר שנאמר (שם ל"א) הנה ימים באים וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה. ואולך אתכם קוממיות. בקומה זקופה שלא תהיו יריאים מכל בריה.
<h2>דף פח:</h2>
אם בחקתי תלכו [ויקרא כ"ו]. מלמד שהקב"ה מתאוה לישראל שיהו עמלים בתורה. וכן הוא אומר (תהלים פ"א י"ד) לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו ואומר כמעט אויביהם אכניע וכן הוא אומר (ישעי' מ"ח י"ח) הקשבת למצותי וגו' ויהי כחול זרעך וגו', וכן הוא אומר (משלי ט' ד') לכו לחמו בלחמי, לכך קאמר אם בחקותי תלכו זה לימוד תורה. יכול זו עשיית המצות, תלמוד לומר ואת מצותי תשמרו הרי עשיית מצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו זו לימוד התורה. דבר אחר אם בחקותי תלכו. בויקרא רבה [ל"ה א'] אמרי' הברכות מתחילין בא' ומסיימין בת' בתיבת קוממיות, והקללות מתחילין בו' ומסיימין בה', ללמד כי על הברכות לא יתנחם, אך הקללות אם יעשו תשובה לא יגמור כולן ויחזור לאחר הסיום עד הו'. דבר אחר לכך הוסיף על הקללות יותר על הברכות, כדי להפחיד את ישראל ולהבעית כדי שיתחזקו על המצות ויתרחקו מן העבירות.
